שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום: וואלה! יהדות עם פרויקט מיוחד, בכל יום מקבץ הלכות ומנהגים לחג הפסח, מתורתו של ראש אבות בתי הדין במרוקו, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א - חלק ד'
חלק א': כיצד צריכים לנקות את החמץ בבית?
חלק ב': אפשר לתת "קמחא דפסחא" מכספי מעשרות?
חלק ג': מה נהגו החסידים שלא לעשות בימי שני ורביעי?
45. לא ילך לישון קודם הבדיקה. ובשעת הדחק, כגון שעסוק במסחר ובא לביתו עייף ויגע וחושש שאם יבדוק תיכף לא יוכל ליתן דעתו על הבדיקה היטב כראוי, יכול לישון מעט שינת עראי.
ויזהיר לבני ביתו שיעוררו אותו, וכל זה דוקא בתחילת הלילה שעדין בני אדם נעורים. אבל בזמן שבני אדם הולכים לישון, אינו מועיל במה שיזהירם לעורר אותו וצריך לבדוק מיד.
46. אסור לאכול סעודה מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, אבל טעימה בעלמא, דהינו פת או מזונות פחות מכביצה, שרי.
ופירות ובשר ודגים ושאר דברים מותר אפילו הרבה. וכן שתיה דינו כטעימה, ומותר אפילו הרבה. אבל משקה המשכר אסור יותר משיעור כביצה.
וכל זה עד צאת הכוכבים, אבל אחר שהגיע זמנה, אין להתיר אפילו טעימה בעלמא. וכשיש צורך גדול בדבר, יש להקל לסמוך על המקילים לטעום מידי, ובפרט כשאינו שוהה כלל.
47. וכן אסור לצאת לדרך לפני בדיקת החמץ ואפילו לצורך מצוה. ומי שיצא לדרכו או שטרוד באיזה מלאכה, וקשה לו לבדוק מיד בתחילת הלילה, יכול למנות שליח לבדוק במקומו. ואם אינו יכול למנות שליח, חייב לחזור לביתו, אם לא כשיצא לצורך מצוה עוברת או להציל ממונו.
48. אפילו תלמיד חכם שיושב ועומל בתורה, גם הוא צריך ליתן קמחא דפסחא.
49. הנה מצות קמחא דפסחא היא חלק מהכנות לחג וחלק משמחת החג. דהנה הפוסקים מביאים הלכה זו בהלכות פסח, דאם הלכה זו היא הלכה בהלכות צדקה, היה צריך לכתוב זה בהלכות צדקה, אבל משום שענין קמחא דפסחא היא מצוה של חלק מהחג ולא כמצות צדקה רגילה, לכן הביא הלכה זו בהלכות פסח.
50. והנה פסח זה חג החרות, והקב"ה יורד עם פמליה של מעלה לכל בית של יהודי ומתהדר בפני פמליה של מעלה, ראו איך בני משבחים ומהללים. ולכן חייבים שלא יהיה שום יהודי שיחסר לו בפסח מאומה, ולכן המעלה והמחויבות של כל יהודי בכל מצב שהוא, למצות קמחא דפסחא.
51. כסף שאספו בשביל קמחא דפסחא, אסור לשנות את ייעודו לשום ענין. ואם נשאר בקופת הגבאים כסף שנאסף לפסח, חייבים להשלים את כל הכסף של קמחא דפסחא, לחלק לעניים לצרכי החג. ולא יתן את הכסף הנאסף לקמחא דפסחא למצווה אחרת.
52. נהגו כשאופים מצות לפסח, מפרישים מעט מהקמח ומכינים מזה מאפה, שיאכל ממנו לפני פסח. ובשעה שעושים ההפרשה הזאת, יתפלל ויבקש מהקב"ה שאם ח"ו נפל חמץ במצות שמכין לפסח, שהחמץ הזה יצא בעיסה שמכין ממנה לעכשיו לפני הפסח. ונוהגים לאכול המאפה הזה לפני הפסח. (דבר זה הוא רק מנהג, וודאי היום שהכל נאפה בצורה אחרת אין לחשוש. אבל מי שמכין מצות בעצמו, טוב לשמר הנהגה קדומה זו).
53. שבת שלפני הפסח נקראת שבת הגדול, לפי שנעשה בו נס לאבותינו במצרים. ומקשים, מדוע ה"בית יוסף" וכל הפוסקים מביאים דבר זה להלכה, הרי זה אגדה או דרשה, ומדוע מביאים את זה להלכה, אלא שבשבת הגדול יש הלכה שצריך ללמוד דברי אגדה ודברים על נס יציאת בני ישראל ממצרים.
54. כשהרב דורש דרשת שבת הגדול, גם אם זה במנחה של שבת, טוב לייחד דרשה זו בלבישת טלית. (ובשו"ת "לב חיים" חג סי צ'ט כתב שסגולה שלא ישלוט עליו עין הרע. וידוע דברי הזהר הקדוש פ נשא, שלבוש הציצית אינו יכול סיטרא אחרא לאבאשא ליה בעינא בישא).