המקרא רצוף מעשי אומץ של נשים
שנים רבות, נשים לא הובילו מאבקים דתיים, או יצרו מהפכות רוחניות גדולות, שהרי כבודה של בת מלך פנימה. אך המקרא רצוף מעשי אומץ של נשים: שרה, רבקה, רחל, לאה, ציפורה, מרים, בנות צלופחד, דבורה, ואסתר הן רק חלק מרשימה ארוכה של נשים מנהיגות שהובילו מאבקים.
בפרשת השבוע שלנו, ישנו סיפור על רחל אימנו שגנבה את תרפי אביה, אלילי-בית שהיו בצורת ראש אדם. יעקב ומשפחתו מתכוננים לברוח בסתר מחרן לכנען. הם מפחדים שלבן לא יתן להם לעזוב. רחל מחליטה לקחת עמה את פסלוני האלוהים של לבן אביה. כשלבן מגלה את זה הוא רודף אחריהם ודורש שיחזירו לו את "אלוהיו", אך רחל בערמומיות רבה מתיישבת עליהם, תחת מושב הגמל, וטוענת שאינה יכולה לקום כי דרך נשים לה... (ימי המחזור ): ו?ל?ב?ן ה?ל?ך?, ל?ג?ז?ז א?ת-צ?אנו?; ו?ת??ג?נ?ב ר?ח?ל, א?ת-ה?ת??ר?פ?ים א?ש??ר ל?א?ב?יה?... ו?ת??אמ?ר א?ל-א?ב?יה?, א?ל-י?ח?ר ב??ע?ינ?י א?ד?נ?י, כ??י לו?א או?כ?ל ל?קו?ם מ?פ??נ?יך?, כ??י-ד?ר?ך? נ?ש??ים ל?י; ו?י?ח?פ??ש?, ו?ל?א מ?צ?א א?ת-ה?ת??ר?פ?ים.
בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות
רחל לקחה על עצמה את השליטה והמנהיגות
רש"י טוען כי הסיבה שהיא עושה את זה, משום שהיא רוצה להציל את לבן מעבודה זרה ולכן היא מעלימה את הטרפים. בעיני לבן, רחל היא קנאית דתית, שרוצה לסלק את העבודה הזרה מן העולם ובטח ממשפחתה. פרשנים אחרים, ביניהם אבן עזרא ורד"ק בעקבותיו, מקשים על רש"י ושואלים: אם היא רצתה להרחיק את אביה מעבודה זרה מדוע לקחה את הטרפים איתה ולא טמנה אותם בדרך? הסברה היא , שאביה לא יידע באיזו דרך הם הלכו. רחל לקחה על עצמה את השליטה והמנהיגות, בכך שהתרפים אצלה היא בוחרת להוביל את התהליך ההיסטורי. אביה לא יוכל לעבוד אלילים בזכות בחירתה.
ואיך איך היא מעיזה?, כי דרך נשים לה... דרך הנשים לא במובן של המחזור החודשי, אלא במובן של דרך אחרת, של רוחניות נשית, כזאת שאינה מבקשת לחרחר ריב : "אל יחר בעיני אדוני, אך לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי" אומרת רחל.
אנחנו רוצות להתפלל בדרכנו כי דרך נשים לנו
השבוע חוגגות נשות הכותל 25 שנה למאבקן להיות קרובות לאלוהים ולהתפלל עטופות בטליתות. ברחבת הכותל נשמעו זעקות: " עובדות עבודה זרה, גויות, מטמאות את הרחבה, לכו מכאן... " והנשים אחזו בטליתוהן ונענו בקול זימרה.. "עוזי וזמרת יה ותהי לי לישועה".
לפני 25 שנים, כשענת הופמן רצתה להיות קרובה אל אלוהים ולהתפלל ממש כמו מסורת אבותיה, אף אחד לא אפשר לה זאת. היא חפצה להתפלל עם טלית ועם ספר תורה, במקום המקודש גם לה. אולם, היא היתה צריכה לקחת את הזכות הזאת בכוח, להעז וכמעט לגנוב את מה ששייך גם לה - את הקשר הישיר הלא מתווך אל אלוהים. ובכך ענת וחברותיה אומרות: לא נוכל לפנות את מקומנו, לא נוכל לקום מפניכן... אנחנו רוצות להתפלל בדרכנו כי דרך נשים לנו.
שבת שלום.