ערוץ 10 רוצה שאלך מפה. לא יודע למה. לא עשיתי לו כלום. מקסימום הרצתי את הפרסומות קדימה. דווקא בסוף היום, אחרי שגיא פינס מראה לי שיש מלא בחורות יפות והשקות ואושרי כהן ואייל גולן וציון ברוך ודוגמניות ופפרצי, וכמה דקות אחרי כל הקניות ברמי לוי והפקקים, והילדים שמתעקשים לא להירדם, דווקא אז הוא שולח לי פצצות לראש ומשקיע בלהסביר לי למה בעצם אני צריך לקום מהספה, לבדוק אם הדרכון בתוקף, ופשוט לקחת את כולם ולעוף מפה.
בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות
זה התחיל לפני כמה שבועות בסדרת כתבות שהראתה לי שמלא אנשים שנראים כמוני- חילוניים, באזור גיל 30-40, שנושקים למעמד הביניים, שיש להם משפחות והם בסך הכול רוצים חיים בורגניים סבירים, הלכו מפה בלי ששמתי לב. והם חיים הרבה יותר טוב שם בהרבה פחות כסף ממה שאני חי פה. ושוב הפחד הזה שאני בעצם ילד כאפות שיושב בבית וכל החיים האמיתיים חוגגים את עצמם בחוץ. שר האוצר שלי, בוגר אולפנים בפני עצמו, הגיב בתגובה ציונית הולמת- התנאים הפיסיים שם טובים? הכול חרטא. בסוף, רצחו שם יהודים. תבינו לבד. אם עוזבים כי רע ברמה הפיסית, זו שנמצאת עמוק למטה בסולם של מאסלו, אז תדעו שהקיום הפיסי הזה שאתם כל כך רוצים שיהיה לו נעים, הקיום הזה בסכנה. עזבו הגדרה עצמית, עזבו שייכות לעם, עזבו מדינה ו-2000 שנות גלות וזה. דיברתם פיסי- שר אוצר עונה בפיסי.
לא רק ששם חיים טוב, פה, עוד מעט, החרדים והדתיים יבואו
ואתמול ערוץ 10 החליט, שאם הידיעה שהחיים טובים יותר בחו"ל ובעצם בלי שאתם שמים לב כל החברים של החברים שלכם כבר שם, אז לא רק ששם חיים טוב, פה, עוד מעט, יהיה לא טוב כי החרדים והדתיים יבואו. גם אם הידיעה שבחו"ל תוכלו לקנות הרבה במחיר זול, לא הצליחה להזיז אותי מהכיסא, עכשיו באה סדרת כתבות חדשה כדי לומר לי שלא רק בגוף יהיה לי קשה, אלא גם ברוח. מערך החיים החילוני שלי בסכנה. שלטון הרוב יהפוך לשלטון הרב ובעוד 30 שנה תהפוך החברה החילונית למיעוט בישראל. עכשיו זה כבר מרגיש קמפיין. פרסומאי מתחיל יספר שאחד הדברים הראשונים בניסיון לפתח קמפיין פרסומי, הוא הגדרה ומיקוד של קהל היעד. אחר כך צריך לחשוב על מה ידבר לקהל היעד, איך לחשוף אותו ומה מאפייניו הייחודיים, כדי שנוכל למכור לו את המוצר שלנו.
אז בערוץ 10 מראים לי משפחות שנראות כמוני, שחיות בברלין (לא הראו שם גמלאים שחיים טוב בניו ג'רזי), וכשמדברים על המגמה העתידית שבה החרדים והדתיים יהפכו פה רוב, הקהל שאמור להיות מודאג מהידיעה הזו, הוא זה שמבחינת הגיל הנושא נוגע לעתידו. ושוב, נקרא לקהל היעד הזה צעירים. דווקא השדרה שמקיימת בפועל את ליבת החיים פה היא זו שערוץ 10 רוצה לשכנע ללכת. לא. לא מדובר בכוונת מכוון או באיזו זרוע ביצועית של ארגון על קונספירטיבי. אבל מדובר על הלך רוח, על אקלים תרבותי שיושב במרכז כוח ומנסה להשפיע על אנשים מסוגו לפתח דבלואציה כלפי החיים פה.
אני בוחר את המאבק שלי לשנות לנהל פה ולא במקום אחר
אבל היישר מהספה אני יכול לדבר רק על עצמי. נכון, קשה לחיות פה. וצריך להיאבק ולשנות. אבל פה זה הבית שלי. ואני בוחר את המאבק שלי לשנות לנהל פה ולא במקום אחר. אבל זו הבחירה שלי. ואין לי שום בעיה, עם הבחירה של אנשים טובים להחליט שהם רוצים מקום אחר. אגב, היו לא מעט ציוניים שראו בייעודה של מדינת ישראל להיות מרכז החיים היהודיים ולאו דווקא המקום הבלעדי שכל היהודים בוחרים לחיות בו. והיה התלמוד הירושלמי והיה התלמוד הבבלי. ואפילו בן גוריון שרד עם העובדה שבארה"ב חיה קהילה יהודית שלא בוחרת לחיות במדינת ישראל אלא רק לחיות בזיקה אליה. ובית כמו בית- סוג של נקודת משען. כזו שמאפשרת לי לנדוד. כזו שתמיד תהיה נקודת התייחסות שלי לחיים שלי- ממסיבות של חומוס ושירי ארץ ישראל על בריכות בלוס אנג'לס ועד ראיונות זועמים לערוץ 10 על כמה טוב לי לחיות פה, בברלין.
המחשבה שרוב חרדי זה הפגנות עם חיתולים על שוטרים זו מחשבה שטחית
ולגבי החרדים? אין ספק שחגיגת הבדלנות החיה על חשבונם של אחרים צריכה להיגמר. אבל המגמות הדמוגרפיות המדאיגות (גם פה מככב הפרופסור הסופר, רק שהפעם הוא סופר דתיים ולא ערבים) היא בעיקרה שטחית. מבט מעט מעמיק על החברה החרדית, בעיקר בקרב הצעירים בחברה זו מעיד על מגמות עומק שבעיקר מצביעות על ניצחונה של הציונות- מהחבירה הכמעט טוטאלית של ציבור זה לשפה העברית (ערך ציוני מובהק), דרך השגשוג של המסגרות לרכישת השכלה גבוהה והשתלבות בתעסוקה , השתלבות במרחב הפוליטי, ביזור של מרכזי הכוח בחברה החרדית, הפתיחות לטכנולוגיה והצמיחה השקטה של קולות ביקורתיים ומלאי הומור- כל אלה מסמנים שהחברה החרדית משתנה.
המחשבה שרוב חרדי, משמעותו לדמיין הפגנות עם חיתולים על שוטרים ועל קברים רק בחזקת מאה, היא מחשבה שטחית. מגמת העומק בחברה החרדית היא מגמה של שילוב, של פריצה שקטה ועמוקה של גדרות ושל התקרבות לחיים עם מאפיינים קרובים יותר לאורח החיים החילוני. וגם אצל הדתיים- מאחוזים לא קטנים של חזרה בשאלה, דרך קולות מגוונים בציבור הדתי בסוגיות שונות, ועד רנסנס של תנועות חדשות לביטוי חדש לחיים הדתיים שבעיקרו מנסה להכניס אלמנטים חילוניים דווקא לחיים הדתיים. כנראה שבעתיד ניפגש, איפשהו באמצע, כי ,כאמור, במקביל למגמות התעשייה הקבלית והאומן ובתי המדרש ברמת אביב, ישנן מגמות הפוכות בקרב ציבורים אלה שמשום מה, נעלמות מהעין. כי הרי לא מדובר, כאמור, בעיתונות חוקרת, אלא בקמפיין.
אבל אולי אני סתם פחדן. אולי אני מפספס משהו. אולי בזמן שאני פה על הספה והילדים ישנים בחדר, מחוץ לחלון החברים שלי מתחמקים בחושך עם מזוודות בדרך לשדה התעופה ובמקומם מלא דתיים וחרדים שחורים שלא רואים בחושך מתקרבים לי לדלת עם תפילין ורעלה. לערוץ 10 פתרונים.