לטור הקודם: למה מפריע לי המושג: "אתאיסט"?
ביאליק כתב : "השבת, שקולה בעיני לא רק כשמירת כל תרי"ג מצוות תרבות-ישראל, כדברי חכמינו, אלא כשמירת רוח האדם כולה... השבת היא התרבות".
ברוח דברים אלו, המושג "שבת" מפריע לי כי הוא מקפל בתוכו שאלה לא פתורה, למי באמת שייכת השבת בהוויה הישראלית? למי מהציבורים בישראל השבת באמת היא יום של עניין והשראה, של עונג תרבותי ושל מפגש קהילתי? עבור רוב הציבור, השבת במשמעותה הציבורית והקהילתית הוא סיפור של החמצה רוחנית, תרבותית וחברתית גדולה. הנחת העבודה של מדינת ישראל ושל כולנו היא שלמעט בתי הכנסת, המרחבים הציבוריים של הציבור הרחב ובהם: מרכזים קהילתיים, מוסדות תרבות, מוסדות ציבור וכו' סגורים.
טורים נוספים של המדור: "מפריע לי המושג"
אתם רק חושבים שאתם לא מאמינים באלוהים
נשות הכותל האמיתיות לא מניחות תפילין
האם הגיע השעה לבטל את עזרת הנשים?
בואו נהיה כנים: לא כל הרבנים ראויים לתואר "רב"
את בתי הדתייה לא אחנך לצניעות
אני יהודי-חילוני ללא רגשי נחיתות וללא התנשאות
בחלק מהערים הגדולות, פתוחים מקצת ממוסדות התרבות, בעיקר המוסדות העצמאיים, אך רוב מוסדות התרבות ובוודאי המרכזים הקהילתיים סגורים ומסוגרים. וכך הסטטוס קוו ה"מקודש", מנציח למעשה מצב שבו מהציבור הרחב, שאינו פוקד את בתי הכנסת, נמנעת האפשרות ל"עונג שבת" תרבותי. עבור רובו של הציבור, השבת קיימת אולי כיום של הוויה המשפחתית או כיום של מנוחת הגוף, אך לא כיום של מפגש קהילתי וצמיחה רוחנית. לפיכך, הוויכוח הציבורי היחידי הוא על מה לא עושים בשבת.. על חניון קרתא ועל פתיחת מכולות בתל אביב, והחלופה לשבת ה"דתית" היא שבת של חגיגת צריכה וצריחה במרחבי קניוני הענק שמחוץ לערים...
הסכמתנו לקבל את הבעלות האורתודוכסית על מושג השבת מונעת מאיתנו לפתח תכנים חדשים ומרעננים למושג השבת. תכנים שיאפשרו לציבור הרחב להתחבר לשבת ולקיים במהלכה העשרה תרבותית, התעלות רוחנית שאיננה חייבת להיות דתית.
צריך להניח בצד את "קדושתו" המדומה של הסטטוס קו, ולהשיב את נכס השבת לבעליו לציבור הרחב כולו.. אנו צריכים לחקור בשאלות כגון: - מה כן עושים בשבת? כיצד הופכים אותה למקור עניין והשראה לציבור הרחב? כיצד נביא לידי ביטוי במהלך השבת את עושר הפנים והגוונים שנשתבחו בהם ציבורים ברחבי הארץ בערים כירושלים, מודיעין, חולון או דימונה, ונקיים בה מפגש בין גוונים וקהילות? בהשראתו של ביאליק אנו צריכים לקחת אחריות, ולהתחיל ולהציע אלטרנטיבות אחרת החברה הישראלית תמשיך להתרחק מהשבת, התרחקות שנובעת מהריק הקיים ומהעדר יכולתנו להציע לצבור זה תכנים רלוונטיים לאורח חייו.
אתגר השבת מזמן לנו שתי מהפכות הכרוכות זו בזו. מהפכת "זוכרי השבת" - מהפכה תרבותית באשר לתפיסת השבת, ומהפכת "דורשי השבת" המזמנת פעילות של חברה אזרחית המבקשת לחדש את היהדות, לרענן אותה ולפתוח אותה לצורות ביטוי נוספות. מדוע שלא נדאג שברשויות המקומיות תהיה פעילות קהילתית ותרבותית בשבת? פעילות שפתוחה לציבור הרחב.
הרי כפי שמממנים רבנים ובתי כנסת בכל עיר, ניתן גם למנות ולממן גבאים קהילתיים שידאגו לפעילויות שבת עבור ציבור הרחב. צביונה היהודי של המדינה, יתעשר ויתעצם לא מוויכוח עקר על אופן "שמירת" השבת, אלא מיצירת אלטרנטיבות רבות לאופני "זכירת" ו"דרישת" השבת. אלף פנים וגוונים יש לנו בעולמנו הרוחני והתרבותי, ושבת היא הזמן הראוי למפגש משמעותי עמן. צביונה של השבת אינה נחלתו של הציבור הדתי, של ממשלת ישראל, או של הקואליציה ברשות המקומית. השבת היא נחלתו של עם ישראל כולו. צביונה הציבורי והקהילתי של השבת תלוי בנו!!
שייקה אל עמי הוא מנהל מינהל קהילתי גינות העיר, וממובילי קואליציית ירו-שלם.
מדור זה מוגש בסיוע עמותת "שערים". מגוון הדעות במדור משקף את כותביהם ולא את עמדות העמותה.
מסכימים עם שייקה אל עמי? הצביעו