שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום: וואלה! יהדות עם פרויקט מיוחד, בכל יום מקבץ הלכות ומנהגים לחג הפסח, מתורתו של ראש אבות בתי הדין במרוקו, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א - חלק ט'.
חלק א': כיצד צריכים לנקות את החמץ בבית?
חלק ב': אפשר לתת "קמחא דפסחא" מכספי מעשרות?
חלק ג': מה נהגו החסידים שלא לעשות בימי שני ורביעי?
חלק ד': מתי אסור ללכת לישון?
חלק ה': יש לך כמה בתים, כיצד תבדוק בהם את החמץ?
חלק ו': מתי מברכים ברכת האילנות באוסטרליה?
חלק ז': מהו המקור להחביא עשרה פתיתי חמץ?
חלק ח': איך מנקים בית מלון לפסח?
- אחרי הבדיקה מיד בלילה יבטל החמץ ויאמר בפיו "כל חמירא" וכו'. וטוב לחזור ולבטלו פעם שנית ביום יד' כדי לבטל החמץ שקנה או ששייר לעצמו לאכול, ולא נתכון לבטל בלילה.
והביטול ביום יהיה אחר שריפת החמץ, כדי לקיים מצות שריפת חמץ בחמץ שלו, וקודם שעה שישית. אבל לאחר שהגיע שעה שישית שוב אינו יכול לבטלו, והביטול אין צריך להיות בפני אחרים, ומהני לכולי עלמא אפילו בינו לבין עצמו.
והרבה נוהגים לומר נוסח הביטול שלש פעמים וכל בני הבית יאמרו נוסח "כל חמירא" ובפרט בביטול היום.
- אחרי שבדק בחורים ובסדקים לאור הנר, ירכז את החמץ בקופסא או בשקית ויזהר וישמר שלא יאבד משהו או על ידי קטן או על ידי עכבר. ויניח את החמץ במקום שמור רחוק מידי אדם או יניחנה במקום גבוה.
- ויזהר אם אוכל חמץ אחרי הבדיקה או בבוקר לפני שריפת חמץ, שלא יבוא מכשול ותקלה על ידו.
ביטול חמץ
- אחר הבדיקה מיד בלילה יבטל החמץ ויאמר בפיו בקול "כל חמירא" וטוב לחזור ולבטלו שלוש פעמים.
- והביטול ביום יהיה אחרי שריפת חמץ, בחמץ שלו וקודם שעה שישית. אבל אם עבר שעה שישית, שוב אינו יכול לבטלו. והביטול אינו צריך להיות בפני אחרים ומספיק שיהיה בינו לבין עצמו, ויאמר הביטול שלוש פעמים בקול.
- והנהגה טובה שנהגו אבותינו ורבותינו, ויסודה על פי דברי רבנו החיד"א (מורה אצבע סי ז אות רג) וכן רבנו ה"בן איש חי" (פרשת צו את ז) וב"כף החיים" (סק כח) שכל אחד מבני הבית יאמר בקול שלוש פעמים "כל חמירא" בזמן שריפת חמץ.
- להשתדל אחרי שאומר "כל חמירא" להבין מה אומר. ואם יש אדם שלא מבין מה אומר, צריך להסביר לו להבנתו ויחזור ויאמר "כל חמירא" בשפה שהוא מבין.
- גם אם חוזרים ומלמדים את האדם שלא יודע לשון "כל חמירא" יחזור בלשון שמבינים, וידגיש לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא וכן להדגיש חֲמִירָאוַחֲמִיעָא - חמץ ושאור.
- צריך לדעת יסוד גדול בכל עניין הביטול של החמץ, שאין הביטול מועיל אלא על חמץ שאין בדעתו לחזור ולזכות בו אחר הפסח. אבל אם בדעתו לחזור לזכות בו אחר הפסח, אינו מועיל כל זמן שלא זכה בו אחר, כיוון שלא הפקיר לגמרי. ועל כן צריך כל אחד להחליט בדעתו, כשמבטל החמץ בערב פסח, שמבטלו מליבו לגמרי ואין בדעתו ליהנות ממנו לעולם.
דין שליח לביטול חמץ
- יש דעות אם יכול למנות שליח לבטל חמצו, לכתחילה יש להחמיר לבטל בעצמו ולא על ידי שליח, ואם קשה הדבר יכול לבטל גם על ידי שליח, ואין הביטול על ידי שליח מהני, אלא אם כן מינהו שליח על הביטול. אבל אם לא מינהו שליח על זה, אינו יכול לבטל. ואם מינה שליח רק על הבדיקה ולא ציוה בפירוש גם על הביטול, יש אומרים דלא מהני על הביטול. וע"כ טוב שיצוה ובהדיא גם על הביטול.
מובא ב"דרכי משה" (סי תמה סקא) ולא כדעת ה"אור זרוע" הובא שם. וכן הוא בשו"ת הרדב"ז (החדשות סי תלו) הובא ב"מחזיק ברכה" (סקב) וב"כף החיים" (סקכה) ולא כדעת הרב "מגילת ספר" שהתיר להפקיר חמצו ולחזור לזכות בו אחר הפסח.
וב"כף החיים" (סי תמח סקלז) וכן דעת ה"פרי חדש" (סו"ס תמה סי תסז סט) וכן מובא ברבנו ה"חתם סופר" (אוח סי קיד) וטעם הדבר כמבואר.
אך חז"ל ירדו לסוף דעתו של אדם, כי כשהאדם יודע בעצמו שלאחר הפסח יהיה מותר לו באכילה או אפילו בהנאה, ממילא אינו נחשב בעיניו כעפר וכדבר הבטל, אע"פ שאמר בפיו "כל חמיראליבטלולהוי הפקר כעפרא" מכל מקום ליבו בל עימו, שהרי יודע הוא שיהיה שלו אחר ז' ימים. ועתה הוא שמור אצלו ליום מועד, עד יעבור החג, נמצא ממילא עובר עליו ב"בל יראה".
- כשהשליח מבטל חמצו של בעל הבית, יאמר בנוסח הביטול חמצו של פלוני בבית פלוני יהיה בטל וכו'.
- אין למנות שליח קטן לבטל את חמצו.
- ואשתו יכולה לבטל אפילו שלא ציווה אותה בפירוש.
-כשאשתו מבטלת החמץ תאמר בנוסח הביטול "כל חמירא דאיכא ברשות בעלי".
- והאישה תאמר "כל חמירא דאיכא ברשות בעלי" וכו'.
- ואם הגיע האדם למצב דצריך למנות שליח לבדיקה, ישתדל למנות מי מבני ביתו עדיף מזרים. (ומי שנמצא בבית האדם ויכול לאכול מתי שרוצה ולשתות, הוא נקרא בן בית אצל האדם).
- הממונה על נכסי יתומים, אפוטרופוס, אינו צריך רשות מיוחדת למכירת חמץ, ובודק ומבער החמץ גם בלי רשותם.
- אם שלח שליחים לבדוק את החמץ בביתו, יזהר לא לבטל החמץ עד שהשליחים יסיימו לבדוק את החמץ.